ברפואה הקונבציונאלית קוראים לזה-  Patient Engagement. הכוונה היא למעורבות של אדם בהחלטות ובבחירות הקשורות למהלך הטיפול במחלה אותה הוא נושא. המחקרים הרפואיים כבר יודעים שיש קשר בין מעורבות זו לבין המצב הבריאותי של החולה. כך למשל במחקר של האק  מצאו שנשים שבהתחלה היו מעורבות באופן פעיל בהחלטה הניתוחית דווחו על איכות חיים טובה יותר שלוש שנים לאחר מכן, מאשר נשים שלא היו מעורבות בהחלטות הללו. ( 2006., al et Hack.)

בטל חמה אנו רואים במטופל חלק משמעותי ביותר בדרך הטיפולית שלו. אנו מעניקים טיפולים רצפטיביים המחזקים את המטופל וכוחותיו אך גם טיפולים בהם המטופל פעיל באופן המאפשר לו למצוא בתוך עצמו את הכוחות הבריאים שלו ולרכוש כלים ויכולות חדשות היוצרים שינוי יזום והתגברות על נטיות מחלישות.

יצירה של חוויית עצמיות חזקה יותר, חופש בחירה וניהול של החיים האישיים- כל אלה מאפשרים העצמה והתחזקות גם ברמה הרוחנית והנפשית וגם מחזקים את מערכת החיסון.

גוף האדם הוא יצירה מתוחכמת רבת פלא. עם זאת האדם בחייו היומיומיים נתון לחוסר איזון, במיוחד בתקופתנו, ובשל כך גם למחלות ולקשיים בתפקוד. אנו מאמינים מתוך תפיסת האדם האנתרופוסופית שניתן לעזור לגוף להתחבר לכוחות הטבעיים הבריאים הטמונים בו ולאפשר לתהליכים בריאים להחליף תהליכי מחלה.  אנו עוזרים לכוחות המרפא הקיימים לבוא לידי ביטוי בצורה מלאה יותר, דרך התגברות על הנטיות ועל המחסומים שהפרו את האיזון הטבעי של הגוף.

אמנות כגשר- כלי טיפולי המאפשר שער כניסה אל החלקים השונים של האדם. 

דמות האדם על חלקיה השונים נישאת ומתבטאת באמנות. האדם בא לידי ביטוי מגוּון ושלם על אמצעותה וכאן טמונים הכוחות המרפאים המצויים בה, כוחות המאפשרים תהליכים רבי עוצמה עבור האדם. תהליכי בנייה ופירוק, התקשות ורפיון, תמונה, מקצב ועוד, הנם תהליכים זמינים להתנסות והתאמנות ומאפשרים מצע לשינוי שמפעפע גם לחיים שמחוץ לעבודה האומנותית הטיפולית.

כל אמנות, בכלים הייחודיים לה, מאפשרת למטופל להשפיע על תהליכים פתולוגיים בגוף וכמו כן לחזק תהליכי חיים, תהליכים רגשיים, מנטליים ורוחיים.

בטל חמה אנו עובדים עם האמנויות השונות – אוריתמיה, קול, תנועה ודיבור, מוסיקה, ציור ופיסול. אנו מתאימים לכל אדם את המרחב האמנותי הטיפולי שיתמוך בצורה המיטיבה ביותר בשלב בו הוא נמצא. לעיתים נעשה שילוב בין שתי אמנויות בשיתוף פעולה בין המטפלים. 

  ניתן להסתכל על מחלת הסרטן כעל מחלה שבה איבר מן הגוף פועל באופן מנותק מהשלם, ללא קשר לתפקידו בגוף. הוא חדל למלא את המשימה אליה התמחה ומתחיל לייצר תאים זהים באופן אגואיסטי ומנותק. אם לוקחים תיאור זה אל חיינו החברתיים אנו יכולים לראות את חשיבות המאמץ להביא לאווירה מכילה, מתקשרת ומשתפת פעולה בקהילה הנמצאת סביב אדם המתמודד עם מחלה. סביב כל אדם ואדם.

חיזוק השותפים למסע (הקבוצה התומכת של המטופל)

עבודת צוות קהילתית

צוות מטפלים הנמצא בקשר מתמיד ופועל כגוף אחד, רב פנים, תומך באפשרות ההחלמה. כל מטפל מביא את נקודת מבטו ואת הייחוד המקצועי וביחד יוצרים מענה לצורך האינדיבידואלי של כל מטופל ומביאים תמונה שלמה של המצב. אנו מאפשרים תמיכה גם למלווים הקרובים של החולים ובמידת הצורך מעניקים גם להם טיפול באופן פרטי או דרך יעוץ ותמיכה משפחתיים. בכך אנו מחזקים את חוויית הקהילה המיטיבה מסביב לחולה באופן ספציפי וגם מעודדים ייצור וחיזוק של תרבות שאינה "סרטנית" בחברה כולה.

משמעות – עידוד גישה רוחנית למחלה המאפשרת מציאה של פתח לצמיחה והתפתחות. המפגש עם מחלה כרונית קשה הוא ללא ספק מזעזע ומרעיד את האדמה אותה בונה האדם לעצמו במהלך חייו. להתמודדות עם הזעזוע יש פנים רבות- גופניות, נפשיות ורוחניות, והיא מהווה אתגר רציני בכל הרמות. בחיפוש אחר משמעות אנו מבקשים להחזיר לאדם החולה את הבעלות הפנימית על חייו. למצוא מחדש את הקשר עם הגוף הפגוע, למצוא את היחס החופשי אל המחלה ולמצוא את הדרך להפוך אותה להיות לפרי מתוך המשבר. כל אלו מהווים צעד משמעותי באיכות החיים, בחוויה הפנימית וגם בגיוס מלא יותר של המערכת החיסונית.